רמאה

רַמַּאי, רַמָּאָה, רַמָּיָיאch. 1) same. Targ. Y. Gen. 29:12. Ib. 14:1. Targ. Prov. 12:17; a. e.Deut. R. s. 4 והיה שם … אבוןר׳ and there lived a man called Abun the deceiver; Y.Hor.III, 48a bot. רבהון רַמָּיָיה (corr. acc.); Tanḥ. Reh 5; Lev. R. s. 5 אבא יודןר׳ (not רמין); a. fr.Pl. רַמָּאִין, רַמָּאֵי, רַמָּיִין. B. Bath.46a ר׳ דפומבדיתא the tricksters of Pumbditha; a. fr.Fem. רַמַּיְיתָא. Gen. R. s. 70 ר׳ בת רמאה deceiver, daughter of a deceiver. 2) lazy, lax.Pl. רַמָּאֵי. Targ. Prov. 12:24.V. רַמְיָא.